אחת האגדות האורבניות הנפוצות היא זו המספרת על הילד שנסע עם הוריו לפארק יורודיסני בפריז, או פארק שעשועים אחר ונחטף על ידי זר.
אותו זר שחטף את הילד גם הלביש אותו בבגדי ילדה, חבש לו כובע על השיער והיה בדרכו אל שערי הכניסה של גארדה לנד או פארק אירופה והיה נעלם עם הילד לעולמי עד.
מזלו של הילד והוריו שהשומרים בכניסה הבחינו בנעליו ה"גבריות" שלא התאימו להופעתו כילדה ענוגה וככה עצרו את החוטפים והילד ניצל.
כמובן שסיפור זה קרה לשכנה של הדודה שלי באשקלון, לאישיות ישראלית די מפורסמת מחולון או לבן הדוד של המורה לגיאוגרפיה.
הסיפור ?אינו נכון ,וילדים ישראלים אינם ממתק שקורץ לחוטפי ילדים. אבל בהחלט מעיד על החרדות והפחדים שלנו ההורים לאבד את הילד בפארק הענקי בין המון אדם.
כמה עצות מניסיון אישי ,איך לא לאבד את הילדים שלנו:
1. בעיר - כדאי לצייד את הילד בשקית קטנה על גופו (לא בכיס) שבה יהיה כרטיס נסיעה בתחבורה ציבורית, קצת כסף מזומן ובעיקר כתובת הלינה ודרכי ההגעה אליו.
2. בעיר- כדאי לקבוע עם הילדים דרכי נסיעה בתחבורה הציבורית, מטרו וכו- אם הילד עלה לרכבת התחתית וההורה טרם עלה- שירד בתחנה הבאה.
אם נמצאים בתוך הרכבת, ההורה טרם ירד והילד ירד (כי חשב, כי התבלבל, לא חשוב...) שיחכה בנקודה שירד.
3.אם הלך לאיבוד בעיר, ברחוב , באמצע המפל - שיישאר בנקודה האחרונה בה היה עם ההורה.
לשנן הלוך וחזור לא ללכת לחפש את ההורים אלא להיתקע במקום האיבוד כמו שתיל של טו בשבט ביום הנטיעות.
4.אם הילד במקום סגור, או פארק - שיפנה לאיש צוות במקום.
הראו לילדים את התלבושת של אנשי הצוות של הפארק, אם אפשר להראות את המשרדים והם ברורים ונגישים - כדאי לעשות זאת.
5.רצוי ללמד ילדים פטפטנים וחביבים לא להיות יותר מדי ידידותיים לזולת (למזלנו מגבלות שפה מקשות עליהם בד"כ כי ילדינו המתוקים והעוקצניים לא יודעים יותר מדי שפות לועזיות בחסות משרד החינוך שלנו)
6.רצוי ללמד את הילדים, בעיקר אם הם שייכים לזן המתבגרים ארוכי הרגליים וקצרי התבונה , לפני הנסיעה, שלא להיכנס לויכוחים פוליטיים. אף אחד לא נוסע לטיול כנציג רשמי של מחלקת ההסברה של מדינת ישראל, אז שלא ימלאו את התפקיד הזה דווקא עכשיו .
7. כדאי ללמד (וללמוד לבד) מהם האזורים ה"מסוכנים" ליהודים/ישראלים באתר היעד.
לא הייתי בוחרת לבקר במסגד בתפילת יום שישי, גם אם הוא הכי מרהיב בעולם.
8. לא ממליצה ללכת עם חולצות שעליהן כתוביות בעברית- פוליטיות או צבאיות. לא כל אחד מעוניין לדעת ש"העם עם הגולן" או " אחרי לצנחנים" יש מספיק חולצות (וכובעים ) בארון.
9. בימים שמיועדים להיות הומי אדם, כמו בפארקי שעשועים, גני חיות ובכלל- אפשר להלביש את הילד בבגדים צבעונים צעקניים שיאפשרו זיהוי שלו (שלכם) ממרחק. השיטה האמריקאית של כובעים, לא מתאימה לילדים ישראלים שמורידים את הכובע מייד.
10. או כמו שסבתא שלי הייתה אומרת "היה ישראלי בביתך ותייר העולם בצאתך" ,באידיש זה בטח נשמע טוב יותר.
אותו זר שחטף את הילד גם הלביש אותו בבגדי ילדה, חבש לו כובע על השיער והיה בדרכו אל שערי הכניסה של גארדה לנד או פארק אירופה והיה נעלם עם הילד לעולמי עד.
מזלו של הילד והוריו שהשומרים בכניסה הבחינו בנעליו ה"גבריות" שלא התאימו להופעתו כילדה ענוגה וככה עצרו את החוטפים והילד ניצל.
כמובן שסיפור זה קרה לשכנה של הדודה שלי באשקלון, לאישיות ישראלית די מפורסמת מחולון או לבן הדוד של המורה לגיאוגרפיה.
הסיפור ?אינו נכון ,וילדים ישראלים אינם ממתק שקורץ לחוטפי ילדים. אבל בהחלט מעיד על החרדות והפחדים שלנו ההורים לאבד את הילד בפארק הענקי בין המון אדם.
כמה עצות מניסיון אישי ,איך לא לאבד את הילדים שלנו:
1. בעיר - כדאי לצייד את הילד בשקית קטנה על גופו (לא בכיס) שבה יהיה כרטיס נסיעה בתחבורה ציבורית, קצת כסף מזומן ובעיקר כתובת הלינה ודרכי ההגעה אליו.
2. בעיר- כדאי לקבוע עם הילדים דרכי נסיעה בתחבורה הציבורית, מטרו וכו- אם הילד עלה לרכבת התחתית וההורה טרם עלה- שירד בתחנה הבאה.
אם נמצאים בתוך הרכבת, ההורה טרם ירד והילד ירד (כי חשב, כי התבלבל, לא חשוב...) שיחכה בנקודה שירד.
3.אם הלך לאיבוד בעיר, ברחוב , באמצע המפל - שיישאר בנקודה האחרונה בה היה עם ההורה.
לשנן הלוך וחזור לא ללכת לחפש את ההורים אלא להיתקע במקום האיבוד כמו שתיל של טו בשבט ביום הנטיעות.
4.אם הילד במקום סגור, או פארק - שיפנה לאיש צוות במקום.
הראו לילדים את התלבושת של אנשי הצוות של הפארק, אם אפשר להראות את המשרדים והם ברורים ונגישים - כדאי לעשות זאת.
5.רצוי ללמד ילדים פטפטנים וחביבים לא להיות יותר מדי ידידותיים לזולת (למזלנו מגבלות שפה מקשות עליהם בד"כ כי ילדינו המתוקים והעוקצניים לא יודעים יותר מדי שפות לועזיות בחסות משרד החינוך שלנו)
6.רצוי ללמד את הילדים, בעיקר אם הם שייכים לזן המתבגרים ארוכי הרגליים וקצרי התבונה , לפני הנסיעה, שלא להיכנס לויכוחים פוליטיים. אף אחד לא נוסע לטיול כנציג רשמי של מחלקת ההסברה של מדינת ישראל, אז שלא ימלאו את התפקיד הזה דווקא עכשיו .
7. כדאי ללמד (וללמוד לבד) מהם האזורים ה"מסוכנים" ליהודים/ישראלים באתר היעד.
לא הייתי בוחרת לבקר במסגד בתפילת יום שישי, גם אם הוא הכי מרהיב בעולם.
8. לא ממליצה ללכת עם חולצות שעליהן כתוביות בעברית- פוליטיות או צבאיות. לא כל אחד מעוניין לדעת ש"העם עם הגולן" או " אחרי לצנחנים" יש מספיק חולצות (וכובעים ) בארון.
9. בימים שמיועדים להיות הומי אדם, כמו בפארקי שעשועים, גני חיות ובכלל- אפשר להלביש את הילד בבגדים צבעונים צעקניים שיאפשרו זיהוי שלו (שלכם) ממרחק. השיטה האמריקאית של כובעים, לא מתאימה לילדים ישראלים שמורידים את הכובע מייד.
10. או כמו שסבתא שלי הייתה אומרת "היה ישראלי בביתך ותייר העולם בצאתך" ,באידיש זה בטח נשמע טוב יותר.